יסודות הסיף: החזק והחלש של הלהב (Stark & Schwach) – למה מינוף קובע הכל בלחימה בחרב
- 8 ביולי
- זמן קריאה 3 דקות
איך החלוקה הפשוטה של הלהב לשניים משנה את כל מה שאתם עושים בבינד
"Seek always for the weak and strong; the word 'within' remember long." — Johannes Liechtenauer, Die Zettel (late 14th century)
האתגר
אתם עומדים מול יריב באימון. החרבות נוגעות, ונוצר בינד (Bind). אתם דוחפים קדימה, מנסים לפרוץ. הוא לא זז. דוחפים חזק יותר, עדיין כלום. הקרב הופך לתחרות כוח, ואף אחד לא מתקדם.
מה השתבש? למה הדחיפה לא עבדה?
המטרות של החזק והחלש
הבנת החלוקה הזו של החרב תעזור לכם:
לייצר שליטה בבינד: לדעת מתי אתם בעמדת כוח ומתי לא, ולהגיב בהתאם
חיסכון בכוח: להפסיק להילחם בכוח גס ולהתחיל לעבוד עם מינוף
קריאת היריב: להרגיש דרך הלהב אם היריב דוחף חזק או נסוג
בחירת תגובה: לדעת מתי לתקוף ישיר ומתי לעקוף מסביב או לסגרת לטובת התפקה מחודשת
הקונספט (איך חושבים על זה?)
חלוקת הלהב
הרעיון פשוט. חלקו את הלהב לשניים. מהמגן (Crossguard) עד אמצע הלהב זה ה"חזק" (Stark). מאמצע הלהב עד החוד, זה ה"חלש" (Schwach).
למה "חזק" ו"חלש"? מינוף. הידיים שלכם על הידית. ככל שנקודת המגע בין חרבות קרובה יותר לידיים יותר קל לכם לעמוד בלחץ. ככל שהיא רחוקה, יותר קשה ויש לה יותר מנוף. פיזיקה בסיסית, לא קסם.
הכלל המרכזי: חזק מול חלש
זה העיקרון הכי חשוב במסורת ליכטנאור: חזק מול חלש, חלש מול חזק. תמיד.
בפועל זה אומר: שימו את החזק שלכם נגד החלש של היריב. ככה אתם שולטים בלהב שלו עם מאמץ מינימלי. אם תנסו לשים חזק נגד חזק, זו תחרות כוח. מי שחזק יותר פיזית ינצח, ואומנות הסיף הופכת למיותרת.
ולמה החלש בכלל חשוב?
כי החלש הוא מה שפוגע ביריב. חתכים ודקירות נעשים עם החלק הקדמי של הלהב, החלש. הוא מהיר יותר, הוא מאיים יותר, וככל שהוא קרוב יותר לגוף היריב, הוא מסוכן יותר. החזק שולט, החלש תוקף. שני חלקים, שני תפקידים.
הקשר ל-Fühlen (להרגיש, לחוש)
הבינד הוא לא רגע מת בקר, הוא רגע של מידע. ברגע שהלהבות נוגעות, אתם יכולים להרגיש את הלחץ שהיריב מפעיל דרך הלהב(Fühlen, מזכיר את המילה באנגלית feeling). אם היריב "רך" בבינד, תתקפו ישר, בכוח, בקו הכי קצר. אם הוא קשה ודוחף, אל תדחפו בחזרה. עיקרון חזק-חלש אומר: עברו לפתיחה אחרת. תסובבו (Winden) את הלהב, תשתמשו במינוף, ותתקפו ממקום שהוא לא מצפה.
הבינד הוא נושא שלם בפני עצמו, נרחיב עליו בפוסט אחר.
מתי הרגע הנכון? (תזמון בעת לחימה בחרב)
בהתקרבות (Zufechten): כשאתם חותכים לכיוון היריב ויוצרים מגע ראשון — שימו לב איפה הלהב נוגע. אם החלש שלכם נגד החזק שלו, אל תישארו שם
ברגע הבינד: מיד כשיש מגע, תרגישו. רך? ישר פנימה. קשה? סובבו
תוך כדי (Indes): הרגע שמרגישים את הלחץ הוא הרגע שצריך לפעול. לא לפני, לא אחרי. תוך כדי, מיידי
שורשים במסורת
ליכטנאור שם את החזק והחלש כאחד מחמשת המילים (Fünf Wörter)' היסודות שעליהם בנויה כל האומנות של לחימה בחרב: לפני (Vor), אחרי (Nach), חזק (Stark), חלש (Schwach), ותוך כדי (Indes). בלי להבין את חמשת המילים האלה, אי אפשר להבין את שיטת הסיף הגרמנית.
יואכים מאייר (1561) הרחיב את החלוקה לארבעה חלקים, כשהחלק השלישי' אמצע הלהב' הוא אזור "העבודה המשתנה" שבו אפשר לעבוד גם עם החזק וגם עם החלש לפי הצורך. אבל העיקרון הבסיסי נשאר: המינוף קובע.
אם קראתם את הפוסט על שליטה במרחק, אתם כבר מכירים את החלוקה בין התקרבות (Zufechten) לקרב מגע (Krieg). ברגע שנכנסים ל-Krieg, החלוקה לחזק וחלש הופכת לקריטית. בפוסט על פארי-ריפוסט דיברנו על הסטה (Versetzen), גם שם, הסטה יעילה עובדת כי אתם משתמשים בחזק שלכם נגד החלש של ההתקפה.
טיפ למתקדמים
הטעות הנפוצה היא לחשוב על חזק/חלש כמשהו קבוע ומוחלט. בפועל, "חזק" ו"חלש" משתנים לפי מצב הגוף, זווית הידיים, ועמדת הרגליים. סייף שעומד יציב, עם הליבה נעולה וידיים במיקום טוב, יכול להיות "חזק" גם כשהמגע הוא באמצע הלהב. סייף שעומד לא יציב יהיה "חלש" אפילו אם המגע הוא קרוב למגן.
תחשבו על זה ככה: חזק/חלש של הלהב הוא נקודת ההתחלה. חזק/חלש של הסייף, כולל עמידה, ידיים, זווית, זו הרמה הבאה.
תגובות